<h1>ארחות חיים הלכ' תפילין סימן א'</h1>
<h2>דף ב:</h2>
אמרו חז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו דכתיב וקשרתם והיו לטוטפות והא ליכא. וכתוב בשמושא רבא לא אכשר לאחותי תפלין אלא מאן דקרא בתורה נביאים וכתובים בתורה פי' ספר בראשית. ובנביאים פי' ספר שמואל. ובכתובי' פי' ספר תהלי' ואי הוי במשנה שפיר דמי מסייע לי' לשמואל דאמר בן ה' שני' למקר' בן עשר למשנה בן י"ג למצות. אמר רבא והוא דידע לתרגומי בכולהו דכתיב ולמדתם ושמרתם ועשיתם וקשרתם אם אין למידה אין שמירה ואם אין שמירה אין עשייה ואם אין עשייה אין קשירה ע"כ. אמנם בתלמוד שלנו לא מצינו כל זה אלא אדרבה גרסינן בפ' לולב הגזול קטן היודע לשמור תפליו אביו לוקח לו תפילין מן השוק אע"ג דלא למד במשנה רק שיהא בקי לשומרן כאלישע בעל כנפים ושאלו מקמי רב יהודאי גאון ז"ל לענין תפלין והשיב כך שנו רבותינו הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יניח תפילין ויקרא ק"ש מכלל דמלכות חסרה בלא תפילין ועוד למה נסמכ' ביאת הארץ לתפילין כך אמר הקב"ה עשו מצוה זו כדי שתכנסו לארץ ותזכו לחיי הע"הב. ועוד שנו רבותינו קטן היודע לשמור תפליו אביו לוקח לו וכ"ש בן י"ג שני' ויום א' שחייב במצו'. ועוד שנו רבותינו ליום הדין אם יש לאדם מחצה עונות ומחצה זכיות ובאותן מחצה עונות עון פושעי ישראל בגופן שהוא קרקפתא דלא מנח תפלי מעולם מכריע לחובה ואם במחצה זכיות מצות תפילין מכריע לזכות. ואם לחשך אדם לומר תפילין צריכים גוף נקי כאלישע בעל כנפים לית הלכתא הכי דלא ניתנה תורה למלאכי השרת והכי פי' ההוא בשעת השמד הוה ואם ירצה לסמוך על הנס צריך גוף נקי שלא יישן בהם ולא יפיח בהם שאם לא כן תמה על עצמו והלא ס"ת גדול בקדושה ובטהרה שיש בו כמה פרשיות וכמה שמות ואתה פותח וקורא בו ק"ו בתפילין שמכוסין בעורותיהן וק"ש הכתובה בתפילין אדם קורא אותה בכל יום. ועוד שנו רבותינו עון פושעי ישראל בגופן נדונים בגיהנם י"ב חדש וה"מ שלא רצה להניחן משום בזויי מצוה אבל מי שנמנע מהם מיראתו שלא יוכל לנקות עצמו ולכבוד המצוה אין זה בכללן ועוד שנו ז"ל כל מי שאינו מניח תפילין עובר בח' עשה שהרי בד' פרשיות צוה על התפילין של יד ושל ראש הרי ח'. ועוד שנו מאי דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך מכאן שהוקשה כל התורה כלה מתפילין. ועוד שנו רבותינו כל הזהיר בתפילין מאריך ימים שנא' ה' עליהם יחיו ע"כ.
